משרדנו מעניק ליווי וייצוג משפטי מול קצין התגמולים בתביעות של נזקי גוף שאירעו במסגרת או כתוצאה משירות צבאי.
סעיף 32 לחוק הנכים קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעות נגד קצין התגמולים הינה בתוך 3 שנים מיום השחרור משירות צבאי, אשר במהלכו אירע האירוע שגרם לנכות, אלא אם כן מדובר במחלות ספציפיות לגביהן קבע שר הביטחון תקופת התיישנות ארוכה יותר.
ישנו חריג לכלל זה, אשר מיוחד לחוק הנכים ולא מופיע בחוקים אחרים:
ניתן להתגבר על תקופת ההתיישנות ולהאריך אותה, מעבר למה שכתוב בחוק, בתנאי שקיימת "חבלה רשומה".
"חבלה רשומה" הינה: "חבלה שנרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המנוהלות על ידי המדינה, או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון".
המשמעות היא שקיים תיעוד כתוב המעיד על הגבלה ו/או פרוץ מחלה בזמן השרות.
קצין התגמולים רשאי להפעיל שיקול דעת ולהאריך את תקופת ההתיישנות, אם סבור שמן הצדק לעשות כן ובהתקיים התנאים הבאים:
א. הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה ע"י חבלה רשומה;
ב. ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
ג. ההשהיה לא הביאה ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
ד. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה, נושא הבקשה.
פסיקת בתי המשפט קבעה מבחן משולש לבחינת קיומה של חבלה רשומה עפ"י סעיף 32א לחוק הנכים, לפיו צריך להיות רישום המעיד על פגיעה בגוף; אירוע שגרם לפגיעה הזו; וסמיכות זמנים בין האירוע לבין הרישום.
חשוב לציין, כי בפרקטיקה, בתי המשפט כמעט ולא יגבילו בזמן את הגשת התביעה, אף אם חלפו שנים רבות מיום אירוע הפציעה או פרוץ המחלה.
כמו כן, בולטת מאד גישת הפסיקה והפרקטיקה הנהוגה בהלומי קרב (P.T.S.D.) שהגישו תביעתם גם אחרי שנים רבות ממועד השתתפותם במלחמה. הגשה המקלה נובעת מהעובדה כי אין מחלוקת כי לקו בהלם קרב עקב חוויות המלחמה שעברו. במקרים אלה, נדחתה טענת ההתיישנות שהעלה קצין התגמולים.
בכל מקרה, כדאי ומומלץ להגיש התביעה ככל שניתן בסמוך לסיום השירות ומיד עם היוודע אודות הנזק.